הכ"ד וגז"ד לחייל מורשע בגרם מוות ברשלנות ובפציעה תוך כדי שימוש ברכב

ביום 9.3.05, בכביש 437 בציר "חיזמה -אדם" נהרגה טליה היימן ז"ל בתאונת דרכים קטלנית. באותה תאונה נפצעו אף האזרחית טל דהאן, סמ"ר מוטי נבו והנאשם.

נגד הנאשם, רב"ט עמיאל צורף, הוגש כתב אישום על פיו גרם ברשלנות ביום 9.3.05 למותה של טליה היימן ז"ל, לפציעתה של טל דהאן, לפציעת סמ"ר מוטי נבו ולפציעתו העצמית, וזאת עת שנהג בכביש 437 ברכב מסוג "אביר אמבולנס" צ'- 628083 (להלן:"האמבולנס/ האבירבולנס").

כתב האישום המתוקן שהוגש נגד הנאשם ביום 16.4.06, מייחס לנאשם שני סעיפי אישום, האחד גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן:"חוק העונשין) ועברה לפי סעיפים 64 +40 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א- 1961 והשני, פציעה לפי סעיף 344 לחוק העונשין התשל"ז-1977.

לכתב האישום צירפה התביעה מסמך "ראשי רשלנות" וביום 4.5.06 הוגשה מטעם ההגנה הודעת כפירה כתובה.

בדיון שהתקיים ביום 6.6.06 שב הנאשם וכפר במיוחס לו בכתב האישום, פרט לקשר הסיבתי בין התאונה לפטירתה המצערת של טליה ז"ל.

הוסכם על ההגנה כי טליה ז"ל נהרגה מפגיעה שנבעה מהתאונה ובנסיבות אלו לא התבקשה העדתם של רופאים או המצאת מסמכים רפואיים לעניין זה.

להבהרת נסיבות תאונת הדרכים הקטלנית בה נגרם מותה של טליה ז"ל, נקדים ונסקור את העובדות שלא היו שנויות במחלוקת ושעלו מראיות התביעה וההגנה כאחד.

בתאריך 9.3.05 בשעות הבוקר התקבל דיווח על תאונת דרכים ליד חיזמה בה נפצעה אישה באורח קשה. לטיפול באירוע הוזעק רכב הצלה מסוג "אבירבולנס" ממוגן בו נהג הנאשם.

באבירבולנס שיצא למקום האירוע, נהג הנאשם ומלבדו נכחו ברכב סמ"ר מוטי נבו שישב לצידו ושימש כמפקד הנסיעה, שני חובשים - סמ"ר חן פיאלו וסמ"ר איציק בטומיאשוילי, ורופא- ד"ר אלכסיי קובלינוק.

מכלל הראיות שנפרשו בפנינו, כולל צילומים ממקום התאונה בה עסקינן, עולה כי כביש הנסיעה, בו ארעה התאונה, היה דו סטרי, תלת מסלולי ובעל קו הפרדה רציף כפול. בכיוון נסיעתו של הנאשם היה נתיב נסיעה אחד ואילו בכיוון הנגדי היו שני נתיבים.

בין הנתיב הבודד לכיוון נסיעת הנאשם, לנתיב הנגדי לו, הפריד כאמור קו הפרדה רציף כפול.

בין שני נתיבי הנסיעה בכיוון הנגדי, הפריד קו הפרדה מקוקו.

עוד עלה כי במועד הרלוונטי הכביש היה מקורצף, פרט לאזור המסומן בקו הפרדה הרציף הכפול. כמו כן, בכיוון נסיעתו של הנאשם היה הכביש בעקומה לכוון ימין.

בשלב מסוים של הנסיעה, בכיוון נסיעת האמבולנס לכיוון מקום תאונת הדרכים שלגביה התקבל הדיווח הראשוני, התנהלה באיטיות, במסלול הימני, שיירת כלי רכב. סמ"ר נבו, שישב במושב שליד הנהג, אמר לנאשם לעקוף את שיירת המכוניות. עובר לעקיפה, הופעלו אורות האזהרה של האמבולנס והושמעה סירנה.

התאונה התרחשה לאחר שהנאשם עקף את טור המכוניות ובשלב כלשהו אירעה התנגשות בין האמבולנס למכונית ה"פיאט" בה נהגה טליה היימן ז"ל, התנגשות, שכאמור, תוצאתה טראגית וקשה ביותר ועלתה במחיר חייה של טליה ז"ל.

באשר לנסיבות ההתנגשות בין כלי הרכב והסיבות שגרמו לה נחלקו הצדדים ולפיכך יובאו בהרחבה הראיות לעניין זה.

לגישת התביעה, המפורטת בהרחבה דלעיל, התנהגותו של הנאשם היא שהביאה לתוצאות הקשות.

מנגד, טענה ההגנה, כי הסיבות אשר הביאו לקרות התאונה אינן עומדות לפתחו של הנאשם, אלא, רובן ככולן נובעות מגורמים החיצוניים לו.

בין היתר תלתה ההגנה את האשמה באי בטיחות הכביש (כביש מקורצף, למעט פס הפרדה; שיפוע הכביש; היעדר תמרור מתאים), אי בטיחות הרכב, אי הכשרתו של הנאשם, נתונים אישיים נמוכים של הנאשם והגנת הצידוק נוכח הוראת מפקד הנסיעה לעקוף את טור המכוניות.

על פי המיוחס לנאשם בכתב האישום המתוקן ובמסמך "ראשי הרשלנות", מתמצית רשלנותו של הנאשם במעשים ו/או במחדלים הבאים: נהיגה באמבולנס באופן שאינו תואם את תנאי הדרך; נהיגה בחוסר תשומת לב לאפשרות גרימת התאונה ונטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התאונה; נהיגה שלא בהתאם לחובת הזהירות המוטלת על הנאשם כנהג; אי צפייה מראש ו/או התעלמות מהסכנות הצפויות כתוצאה מתנאי הדרך ואופן נהיגת הנאשם; נהיגה בקלות ראש ובחוסר זהירות, ללא תשומת לב לנעשה ברכב שלפניו; אי הבחנה מבעוד מועד ברכב שבא בכיוון הנגדי; נהיגה במהירות גבוהה ובלתי סבירה בהתחשב בנסיבות ששררו בדרך; סטייה לנתיב נסיעת רכבה של המנוחה, ללא כל סיבה הקשורה ברכב או בתנאי הדרך; אי נקיטת פעולה כלשהי על מנת למנוע את התאונה ואת הפגיעה במנוחה.

 להלן תבחן המסכת העובדתית והסוגיות שבמחלוקת הצריכות להכרעת הדין באשר לעבירות המיוחסות לנאשם ולמידת אחריותו לגרימת מותה של טליה ז"ל.

נתיב נסיעתם של כלי הרכב המעורבים בתאונה ונקודת המגע